יישור שיניים (הנקרא גם אורתודונטיה) הוא תחום ברפואת השיניים הבא לטפל בשיניים עקומות, אי התאמה בין הלסתות, או חוסר התאמה בין השיניים ללסתות.
הטיפול שם דגש לאו דווקא רק על ההיבט האסתטי, כפי שניתן בטעות לחשוב, אלא גם על ההיבט הרפואי, מכיוון שפגמים או עיוותים בשיניים עלולים לגרום לבעיות שונות בפה ובלסת.
בשנים האחרונות הושם דגש רב על הפן האסתטי של הטיפול, שכן אנשים רבים נמנעים או דוחים את ביצוע יישור השיניים היות שהם חוששים ממראם במסגרת הטיפול.
יישור שיניים אסתטי
כיום השיטות השתכללו ועל פי רוב ניתן לוותר על הלסת החיצונית, יחד עם זאת, גם הקוביות (נקראות גם סמכים) ידידותיות יותר וניתן למצוא אותם במגוון צבעים ואפילו שקופות.
קראו גם על » גשר שקוף ליישור שיניים
קוביות אלה העשויות מחומר פלסטי או מסיליקון מודבקות על החלק החיצוני של השיניים, כאשר ביניהם עוברים חוטי המתכת, המחברים בין השיניים.
מצב זה הקל בהרבה על הליך יישור השיניים, כאשר מטופלים רבים, בני נוער ומבוגרים כאחד, חשו נוח יותר עם המבנה החדשני.
אורתודונטיה לינגואלית
במסגרת שיטה זו משתמשים בסמכים אשר מודבקים בצידן הפנימי של השיניים במקום בחזית.
לשיטה זו יתרונות נוספים מעבר לפן האסתטי והיא יעילה לטיפול בבעיות אורתודונטיות מורכבות, ובמגוון רחב של בעיות אורתודונטיות, במסגרת יתרונותיה הטיפוליים והמכניים.
ההחלטה בדרך הטיפול המועדפת נתונה כמובן בידיו של הרופא אשר מחליט יחד עם הלקוח מה תהליך הטיפול המיטבי, אשר מתורגם כמובן, גם למשך זמן הטיפול, קשיי ההסתגלות, אסתטיקה ועלויות.
יישור שיניים בלתי נראה – Invisalign
בעת הטיפול בשיטת אינויזליין (Invisalign), מצמידים לשיניים קשתיות מיוחדות הנבנות על פי צורת הלסת של המטופל. את הקשתיות השקופות לא ניתן לראות והן יושבות על הלסת בצורה הדוקה. בעת הביקור אצל רופא השיניים, הוא מחליף את הקשתית אחת לתקופה על מנת להתאימה למבנה הפה החדש וזאת כדי להבטיח כי חלה תזוזה במבנה השיניים, עפ"י ובהתאם לתכנית הטיפול.
רוצים לדעת איזו שיטת יישור מתאימה לכם?
ללא עלות ותתחילו לחייך!
איך בוצעו פעם טיפולים אורטודנטיים?
בעבר היה נהוג לבצע יישור שיניים באמצעות התקנים חיצוניים (נשלפים או קבועים), חלקם בולטים מאוד וחלקם פחות, כדוגמת פלטת שיניים, גשר, או רסן חיצונית.
במקרה של גשר, הקוביות היו מודבקות על השיניים בצורה חיצונית ובולטת, בדרך כלל הם היו עשויות מתכת כהה. במקרה של רסן חיצונית, המטופל היה צריך להסתובב עם מכשיר חיצוני הנראה כלפי חוץ, גדול ובולט.
מכשירים אלה (הקבועים) הקשו אף מאוד על ניקיון השיניים, עודה אשר הובילה לא פעם לבעיות אחרות שנבעו מחוסר יכולת לשמור על היגיינת שיניים טובה.